"הגנה על שמה הטוב של פולין" – קצת יותר לרוחב על למה החוק המגביל ייחוס אשמה לפולנים של פשעי מלחה"ע השנייה גרוע

מסתבר שבארץ שוב סוערות הרוחות בנושא שקשור לפולין. הפעם זה קשור לתיקון לחוק הפלילי והגדרות "המוסד לזכרון לאומי" – שינוי שעבר בסיים בלילה שבין חמישי לשישי. עניינו של התיקון הוא הכנסה לסדר הדין הפלילי של כמה אמירות: הייחוס המודע וכנגד-העובדות ללאום הפולני או למדינה הפולנית – של אשמה בפשעים כנגד האנושות, פשעים נגד השלום או ביצוע פשעי מלחמה, והכחשה של רצח עם שבוצע בפולנים קתולים על ידי מיליציות אוקראיניות בזמן מלחמת העולם השנייה (ה UPA של סטיפן באנדרה). בישראל סערו הרוחות, הנושא פתח מהדורות חדשות – ופה לא ממש שמעו על זה. במהדרות החדשות לה הקשבתי ברדיו לא הייתי התייחסות, וגם עמיתים שעוסקים באופן קרוב יותר לנושא לא נרעשו. זוהי לא הפעם הראשונה שבישראל גועשים ורועשים מתהליכי חקיקתו של החוק הזה. בפעם הקודמת שזה קרה כתבתי את הבלוג הזה
אז מאחר וכל הרעש או השקט המוחלט – מפריעים להבנת הדברים – החלטתי לקרוא קצת יותר, ולנסות להבין טוב יותר את המצב.

הנוסח המלא של התיקון לחוקים (בפולנית אלו תקנות) – עדיין לא עלה לאתר הסיים – הפרלמנט הפולני. אני נעזרתי בנוסחאות שפורסמו במסיבת העיתונאים של שר המשפטים, ובגרסאות מקוצרות שפורסמו על ידי המוסדות הרשמיים. ראו לדוגמא את הציוץ הזה של חשבון הטויטר של הסיים, משעה 2 לפנות בוקר ביום שישי:

https://twitter.com/KancelariaSejmu/status/956833139585900544/photo/1?ref_src=twsrc%5Etfw&ref_url=http%3A%2F%2Fniezalezna.pl%2F215247-kary-za-polskie-obozy-smierci-sejm-przyjal-nowelizacje

קודם כל צריך לשים לב לפתיחה והמסגור של החוק – הוא מסמיך את "המכון לזכרון לאומי" Instytut Pamieci Narodowej או בקיצור IPN – מכון שהוקם כדי לחשוף את פשעי המשטר כנגד האזרחים מהתקופה הקומוניסטית ומאוחר יותר צורפה לתחום המחקר והעניין שלו מלחה"ע ה-2 – לשמור על 'שמה הטוב של פולין' על ידי איסוף מידע על אמירות כאלה, והגשת מידע לתובע הכללי בפולין על מנת להעמיד את הדוברים לדין. על האמירות להיות פומביות, וכנגד העובדות – ואז מגיעה הרשימה של אותן אמירות שאסור לומר- אותן הזכרתי קודם: ייחוס אשמה ללאום או המדינה הפולנית בנוגע לפשעי השואה, או הכחשה של רצח העם הפולני על ידי מיליציות אוקראיניות.

גם את זה צריך לפרק – בכל הנוגע למעשי טבח שביצעו אוקראינים בפולנים ברור שאין נושא שקשור ל'שמה הטוב של המדינה'. אין מי שמנסה לומר שפולנים ביצעו את הרציחות האלה (שמוערכות בכמאה אלף אנשים על ידי מרבית החוקרים), יש רק כאלה שמנסים לצמצם את מספרם, או לומר שבעצם הגרמנים אחראים לזה. כאן אין הגנה על שמה הטוב של המדינה או שמו הטוב של הלאום – אלא על שמירת מעמדו כקורבן. בנוגע לפשעי מלחמת העולם השנייה – כאן כבר ניצבת בעייה אמיתית בפני פולין ובפני פולנים – ישנה בורות אדירה בנושא, ובלבול בין דברים שהתרחשו "בפולין" – כלומר באיזורים גיאוגרפית בהם גר העם הפולני ושם היו היום או אי פעם מדינות פולניות – לבין דברים "באחריות פולנית". הזיהוי שנוצר עם השנים בין "פולין" לבין "שואה" נדמה לי כגורם מרכזי לעיוות הזה (ובדיוק את הזיהוי הבעייתי הזה הבלוג מנסה לסדוק). כשיאיר לפיד כותב ש"היו מחנות מוות פולניים" – למה הוא מתכוון? שטרבלינקה (או כל מחנה השמדה אחר) נמצאת היום בשטחה של הרפובליקה הפולנית? שהמחנה נבנה על ידי פולנים? שהופעל על ידי פולנים? שפולנים היו מי שרצחו בו? הרי התשובה לכל אלה תהיה לא די מוחלט. כותב את זה מושחז ממני ונותן סקירה היסטורית יפה אך מתומצתת הבלוגר ואיש השמאל יוסי גורביץ כאן

וכל הסיפור הזה נשען על כרעי התרנגולת לפיו האמירה צריכה להיות "כנגד העובדות" – ואם מישהו יביא הוכחה שהיו נציגי ממשלה פולנית (שהייתה אז בלונדון וחלק מבעלות הברית ולחמה נגד הנאצים זמן רב יותר מכל מדינה אחרת) שלקחו חלק באירועים הקשורים להשמדת היהודים – מה אז? אם יתארו הסגרה של אנשי "צבע העם" (Armia Krajowa – המחתרת הפולנית המסונפת לממשלה הגולה) של יהודים לגרמנים – האם זה נחשב פלילי? ומי קובע מהן העובדות ההיסטוריות? האם זה בית המשפט? המכון לזכרון לאומי? האם ראוי שדיון היסטורי ייערך במסגרת המערכת הפלילית?
כך הוסיפו לחוק המטופש הזה חריגים – יוחרגו דיונים במסגרת אקדמית ואמנותית. ועכשיו מי קובע מהי אמירה אמנותית ומה לא…

במדינה מתוקנת וחופשית היה החוק הזה חוק מלא פרכות ופרצות, שספק אם ייאכף אי פעם. אך לזה מצטרף הקמפיין להכפפת מערכת החוק לדרג הפוליטי – התובע הכללי בפולין הוא היום שר המשפטים, ורפורמה בבתי המשפט תאפשר כנראה לדרג הפוליטי לשלוט בצורה חזקה במינוי שופטים. נדמה שהחוק הזה יכול להפחיד כל אדם העוסק בנושא ומסקנות מחקרו חורגות מהקונצנזוס הקורבני החמים לפרסם או לדבר בפומבי על דברים אלה – מי יתקע לו כי יקבל משפט צדק בבית המשפט וטיפול הוגן מהתביעה הכללית? מה לאדם היחיד – החוקר , העיתונאי או הפובליציסט שייאלץ להגן על עצמו כנגד המנגנון הממשלתי-משפטי מולו הוא יעמוד.

כשרואים את שני הצדדים של החוק – היותו בלתי-אכיף מחד, ועל הבעייתיות במנגנוני החקיקה והמשפט מצד שני – נדמה שברור שהמטרה של שמירת שמה הטוב של פולין לא לתושג מחוק שכזה.

אז מה כל הרעש בפולין? ומה כל הרעש בישראל?

החקיקה עצמה לא עוררה רעש אמיתי בזמן אמת, במהדורות הטלויזיה והרדיו לא דיוחחו על העניין (שעבר מאוחר בלילה – עניין די קבוע בממשלה הנוכחית), מה שעלה לכותרות היתה התגובה הישראלית. וכך גם מוסגר הדיון – לא כהתקפה על חופש הביטוי או ניסיון להשפיע על ארגונים, דעת קהל ועיתונאים – אלא כמשבר ביחסים עם ישראל. מגיני הקו הממשלתי הזדעקו מיד והזכירו שהחוק חוקק תוך התייעצות עם הממשל בישראל, ושבשנת 2016 הוצאה הודעה משותפת שמצהירה כי מטרת החוק היא הגנה על האמת ההיסטורית ואי-מתן אפשרות להתכחשות לפשעים שבוצעו כנגד יהודים כמו גם נגד פולנים על ידי הרייך השלישי (מושג שמופיע רבות בחוק ובתקשורת הפולנית כשמדברים על הנושא הזה)

צריך שוב לחזור ולומר – הבעיה שעומדת לעיני המחוקקים בפולין היא אמיתית: הזיהוי שנעשה עם השנים בין פולין לבין השואה – גורם לרבים לקשור גם את מנגנוני המדינה והלאום הפולני למערכת ההשמדה, בהתעלמות מוחלטת מהמצב ששרר בפולין תחת הכיבוש הגרמני (והסובייטי), מהיותם של הפולנים קורבנות של כיבוש ומהיותה של הממשלה הפולנית שותפה לבעלות הברית במאבק בגרמניה הנאצית. כל זה כמובן, אינו מפחית מחומרת מעשי הזוועה שבוצעו על ידי יחידים וקבוצות בני העם הפולני כנגד יהודים, לא מפחית מהצורך לספר את הסיפורים האלה כחלק מהשמדת היהודים בשואה, ובודאי לנתח אותם כחלק מהמערכה הנאצית לשיתוף פעולה של יחידים או קבוצות מבני העמים הכבושים במנגנונים ותהליכים שהונעו וכוונו על ידי השלטון הנאצי.

אך בעיה זו – אמיתי עד כמה שתהיה – לא תבוא לפתרון כנראה בחוק כזה. החוק הזה מייצר בצורה עמוקה עוד יותר את התחושה של מחנה ה"איתנו" ו"נגדנו" כלפי חוץ, ונראה כמו מכנס את השורות לקונצנזוס חמים ונעים ונטול ביקורת כלפי פנים. כמו שהעיר פעם קיסינג'ר על מדינות שלא מנהלות מדיניות חוץ אלא רק מדיניות פנים. ונדמה לי שכאן קבור הכלב.
בפולין הנושא נכנס למסגרת שנקראת "פוליטיקה של ההיסטוריה" (Polityka Historyczna), או אולי – מסגור הזכרון והנראטיב. זוהי תפיסה לפיה הפוליטיקאים מבקשים באופן מודע ומכוון לעצב ולכוון את אופי ואופן הזכרון ההיסטורי (הגדרתה של ההיסטוריונית והסוציולוגית אנה וולף-פוונסקה משנת 2007). היא רואה בזה חריגה מתפקידה של הפוליטיקה – שעיקר עיסוקה אמור להיות עיצוב ההווה והעתיד. מפלגת השלטון הנוכחית בפולין רואה בפוליטיקה של ההיסטוריה תפקיד חשוב של השלטון, הנשיא דודה אמר לאחר כניסתו לתפקיד שזה לדעתו מתפקידיו המרכזיים של הנשיא.

אבל מבט אל מקומות בהם נפוצה התבוננות כזו של תפקידה של הפוליטיקה מגלה פעמים רבות שאין בה רק "עיצוב התודעה והנראטיב הלאומי". יש בה כמובן אלמנט של מירוק המצפון או עשיית נעים לעצמנו בגב. פעמים רבות התפיסה הזו של מקומה של הפוליטיקה בא יחד עם שני דברים בעייתיים ביותר – מניעת ביקורת, והסטת הדיון מדיון מבוסס עובדות לדיון מבוסס רגשות. יש תחושה שיותר משהחוק הזה יעיל או נחוץ – הוא יוצר מצב של "אנחנו" נגד "הם" ושל הממשלה הפולנית הנוכחית כמגינת הכבוד הלאומי. שנו גם חשש גדול שבעקבות רמיסת עצמאות התביעה הכללית ומערכת השיפוט – ייעשה שימוש בחוק כזה בצורה מרחיבה מכפי הניסוח הנוכחי שלו. אני עוד לא שמעתי נציג רשמי פולני שמבהיר שאמנם אסור לדבר על פשעי הממשלה והלרום – אבל אפשר וצריך לדבר על פשעיהם של בודדים. ובמקרים כאלה – מה לעשות לדוגמה עם מקרים כמו "המשטרה הכחולה" – המשטרה המקומית הפולנית שהנאצים הפעילו בפולין – ופעמים רבות לקחה חלק פעיל וממשי במבצע ההשמדה של היהודים. האם ייחוס פשעים לארגון רחב היקף כזה – שמאנם פעל תחת חסות הכיבוש הנאצי ולא היה קשור לממשלה הפולנית הגולה אך מייצג כמות גדולה של בני הלאום הפולני – האם זה ייחוס פשעים ללאום כולו? (ותודה לדניאל סלומקה על הבהרות והרחבות חכמות בדף הפייסבוק)

בפולין כבר לא צריכים לנהל דיון לגבי מעלותיהם של בני הלאום הלאומי – אפשר כבר לומר שאם יש לך מילה רעה –אותך לבית המשפט. ואם את העובדות עצמן אי אפשר לציין, כי אז אפשר לומר שמטרת הביקורת או השיח הביקורתי אינו חשיפת האמת אלא שירות מטרות אחרות.

והרי כל זה מוכר כל כך לישראל – מדינה שמחוקקת כנגד אמירות הביקורתיות למדיניות הממשלה, שאוסרת ציון צד שני במטבע של מאורע היסטורי מקומי, ושגם אם נבקש לעזוב את שדה המוקשים של הסכסוך הישראלי-ערבי, הרי שאפילו חשיפה מלאה של עוולות שנעשו בחסות ממשלות ישראל לפני שנים רבות – עוד רחוקה מלהיראות באופק: החל מדו"חות מלאים של ועדות החקירה בנושא ילדי תימן, בלקן והמזרח ועד למכירת נשק למדינות תחת אמברגו או המבצעות פשעים כנגד האנושות.
אם בגאווה לאומית רוצים לעסוק בפולין, או בכל מקום – אני מציע לשאול: האם אתה מעדיף לחיות במדינה שאתה גאה בעבר שלה, או מדינה שאתה גאה בעתיד שלה?

פוסט זה פורסם בקטגוריה Culture. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על "הגנה על שמה הטוב של פולין" – קצת יותר לרוחב על למה החוק המגביל ייחוס אשמה לפולנים של פשעי מלחה"ע השנייה גרוע

  1. guest הגיב:

    IDeath camps existed. If a person denies this, he can be persecuted in many countries.
    Death camps were not run or built by Poles. If a person suggests otherwise, Poland wants to persecute such person.
    Holocaust mass murder was not done by Poland and the Polish nation. If a person suggests otherwise, Poland wants to persecute such person.

    As you see "polityka historyczna" is nothing new and it was not invented by Poland.

    If a Jew says that Polish individuals (collaborators, members of the Blue Police) committed crimes during the Holocaust, nobody will persecute him. It's absolutely OK to say such things.

    ps: One should not forget that members of the Blue Police also saved Jews (see: Bronisław Marchlewicz). A Blue Police member was not automatically a collaborator.

  2. guest הגיב:

    ps: The claim in Israeli press that Poles are responsible for the death of 200.000 Jews (out of 250.000 which escaped from Camps and Ghettos), is not accurate. Occupied Poland was a MULTInational territory. There were Poles, Jews, Ukrainians, Belarussains, latvains, Lithuanians, Russians, Slovaks, Volksdeutsche, German 'heim ins Reich' setters, and SS collaborators from western Europe. Jews who escaped from Nazi German Camps and Ghettos were murdered or betrayed not only by ethnic Poles..

    • אפרת הגיב:

      Hi
      The antisemitism was always in Poland, most of the time not hidden.
      You right that Ukrains murderes jews in a very cruel ways also.
      But couple of years before the war in Poland jews were forbidden to have formal goverment positions
      Bisnesses were banned artists, coulnt study in universities eerent alow to be hired or to hire polans, besides of the "volontaric" violancel

  3. אפרת הגיב:

    שלום
    אני חושבת שצריך להסתכל על התמונה בפרספקטיבה יותר רחבה. חוקים נגד יהודים, מניעת פרנסה הדרה באוניברסיטאות איסור העסקת רופאים יהודים ומשכילים יהודים נעשתה על ידי שלטונות פולין כ5 שנים לפני השואה. וכל זה מעבר לידוונה וויזנן ועוד ועוד. יהודים היו חשופים הרבה שנים קודם לבזיןנות אלימות קשה. ואפליה בבתי המשפט על רקע דתי.

  4. אפרת הגיב:

    אבל מה שמדהים אותי הוא החיבור המיידי בין השואה רציחת היהודים לעוולות של מדינת ישראל. מה הקשר??? איך אפשר לשים את שני הדברים בנשימה אחת?? לא חייבים להיות אובייקטיבים. מותר לדבר על פשעי האנטישמיות בלי להראות כמה אנחנו אותו דבר. כן נעשו דברים מחרידים. יש מה לבקר במדינת ישראל. במיוחד הפשעים שבוצעו על ידי מפאי לדורותיה חטיפת ילדי תימן ומכירתם, ולפני כן רצח לוחמי אצל וניצולי השואה באלטלנה על ידי רבין ובן גוריון. התעללות וביזוי יהודי המזרח, בכללם יהודי הודו ודתיים בכלל. הדרת היהדות בכל הקיבוצים. התעמרות בניצולי שואה. לשבת בפולין ששטופה בדם של מיליוני יהודים ולהטיף מוסר למדינת ישראל תוך השוואה למעשי הכחשת השואה זה מסר שקרי ומכוער. מה אתה רוצה לומר? שצריך ללמד את הנרטיב הפלסטיני השקרי? אולי גם את הדוקטורט של מחמוד עבאס? זה הנרטיב שלו. אתה מבזה את זכרון השואה ועושה הקבלה מודעת או לא מודעת. נעשו עוולות וצריך להוציאם לאור אבל אם אתה מזכיר את הערבים/ הפלסטינים ואת השואה באותו פוסט הייתי מצפה לקרוא על השיתוף פעולה ההדוק עם חאג אמין אל חוסייני. ושנאת ישראל והפיגועים שנעשים כנגד יהודים במדינת ישראל. אל תשווה בין הנרצחים לרוצחים. זה מבזה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s