פולין, דמוקטיה, מלכים וילדים; מה למלך מתיא יש להציע ביום העצמאות המאה של פולין

ב 11 לנובמבר 1918 בשעה 6 בבוקר סוכמו תנאיהפסקת האש בין מעצמות הציר למדינות ההסכמה. בשעה 11 בבוקר )כראוי לתאריך) נכנסה הפסקת האש לתוקף. בין לבין הספיקו כ 2600 חיילים למצוא את מותם באירועים שלא שינו לא את תמונת המלחמה ולא את קווי הפסקת האש. עיקר המלחמה הגדולה היה באירופה, אך ספיחיה וכוחות לוחמים מארצות אחרות זיכה אותה מאוחר יותר בשם מלחמת עולם. וכראוי למלחמה עולמית את היום והשעה מציינות מדינות ברחבי העולם בדרכים שונות. לראשונה נתקלתי בזה בקנדה שם פרח הפרג מחולק ברחובות ונלבש על כל דש. יום הזיכרון -memorial day- נחוג שם כחלק משייכותה של קנדה לחבר הלאומים של הכתר הבריטי, שם מוסד יום הזיכרון לראשונה (וממנו נלקחו רבים ממנהגי האבל והזיכרון המודרניים, כמו צפירה, אם אני זוכר נכון מאמר של ג'ורג' ל. מוסה ). בצרפת השנה ראינו את ראשי המדינות שאז הקיזו את מרבית הדם -גרמניה וצרפת- עומדים מחובקים, ובמדינה קטנה במזרחה של אירופה חוגגים בתאריך הזה את מה שייעשה רשמי רק עם חתימתם של הסכמי ורסאי כמה חודשים מאוחר יותר- יום עצמאות.

123 שנים נאבקו הפולנים להשיב עצמאותם. במלחמה גייס מנהיג המפלגה הסוציאליסטית הפולנית יוזף פילסודסקי לגיון פולני שיילחם לצד גרמניה, זו הבטיחה לו בתמורה עצמאות אחרי המלחמה. גרמניה אמנם לא ניצחה אך העצמאות הגיעה, גם תודות להתערבותה של ארצות הברית ופירוק המעצמות הרב-לאומיות לטובתן של מדינות לאום.

פולין – שאמנם הייתה מדינת לאום ותיקה וממוסדת ואפילו חוקה הייתה לה בימי הרפובליקה האחרונים ב 1791 – יצאה לדרך חדשה: ללא בית מלוכה ובית אצילים. צורת השלטון כמעט נכפתה עליה על ידי מדינות המערב, סעיף המיעוטים בחוקה הוכתב מלמעלה לכל מדינות הלאום שקמו אחרי המלחמה. בקיצור – המדינה נולדה כמו שנולד ילד – בכוחות מוגבלים, לתוך כללים שהוכתבו לו מלמעלה ולתוך עולם שכישוריו מסביבתו הקודמת לא מסייעים לו בו.

אנחנו יודעים מה קרה לדמוקטיה הפולנית מאז – היא עמדה את הימים הראשונים של המלחמה עם צ׳כיה בדרום וברה״מ במזרח, אבל לא שרדה את המתחים מבפנים וידעה פוטש צבאי (גם הוא בראשות פילסודסקי) בשנת 1926 – שינויה של החוקה והידרדרות לשלטון אוטוריטרי. פולין לא הייתה לבד, כמו הרבה מילדי ומדינות התקופה לא נסעו על הפסים הדמוקרטיים שהתוו להן צרפת, בריטניה וארה״ב – הונגריה נפלה מהר מאוד אחרי המלחמה לשלטון אוטוריטרי של הורטי, גרמניה ראתה את עליית הנאצים ושינוי החוקה ב 1933, בדרום ממלכת הסרבים הקרואטים והסלובנים הידרדרה גם היא לדיקטטורה ב 1929, ביוון בוטלו המפלגות ב 1936 ורומניה הפכה רשמית לדיקטטורה ב 1938. היסטוריונים רבים מוצאים את הסיבות לתופעה רחבת ההיקף הזו בהשלטת כללים אחידים על מספר מצבים רב ומורכב, במשבר כלכלי קשה, ובצורה משמעותית  בהיעדר מסורת דמוקרטית וערכים דמוקרטיים בחברה.

על פולין של היום הורחב הדיבור רבות בבלוג הזה – ועל צעדות יום העצמאות מהשנים הקודמות אפשר לקרוא בפוסטים קודמים של הבלוג הזה. השנה – לציון 100 שנות העצמאות תוכננה צעדה גדולה במיוחד של התנועות הלאומיות: בימים שלפני הצעדה התרחשה דרמה גדולה: ראשת העיר וורשה אסרה על קיום הצעדה, במקביל רצתה הממשלה להגביל את צעדי התנועות הקיצוניות והחליטה על קיום צעדה בנתיב ובזמן שתכננו הקיצונים לצעוד (מה שיבטל את תכניות הצעדה שלהן – שכן כל אירוע ממלכתי מקבל עדיפות עליונה על אירועים אחרים), בית משפט ביטל את איסור הצעדה של ראשת העיר והנשיא הסכים להזיז את הצעדה הממלכתית שעה קדימה: כך אירע שבשעה 1400 צעד הנשיא בראש צעדה ממלכתית, ושעה אחריו – ממש בזנבה של הצעדה הממלכתית צעדו תנועות הימין הקיצוני. הצעדה היתה גדולה במיוחד וכללה כ 150 אלף איש, בניגוד לשנים קודמות היא עברה די בשקט. בניגוד למה שנכתב בבלוג זה בשנה הקודמת – השנה היו די הרבה אפשרויות נוספות לציין את יום העצמאות הפולני: אחת מהן הייתה בפתיחת תערוכה מיוחדת על ספרו של יאנוש קורצ׳אק המלך מתיא הראשון (בפולנית Król Maciuś Pierwszy).

התערוכה מוצגת כתערוכה זמנית במוזיאון ׳פולין׳ (המוזיאון לתולדות יהודי פולין הקרוי בפשטות Polin). החיבור פשוט אך מתבקש – גאוני אך מובן מאליו. למען האמת – ממדגם לא מייצג לחלוטין של אנשים אותם שאלתי – איש בעצם לא הכיר את נסיבות כתיבתו של הספר המקורי – לא פולנים ולא ישראלים. הספר יצא בפולנית ב 1923 (ולעברית תורגם לראשונה ב 1933) – זו תקופה סוערת בתולדותיה של הרפובליקה הפולנית השנייה שבין מלחמות העולם: מלחמות עיצוב הגבולות נסתיימו ב 1921, תקריות גבול עם צבאות שכנים עוד קרו אחת לכמה שבועות, ובדצמבר 1922 נרצח הנשיא גבריאל נרוטוביץ׳, חמישה ימים לאחר השבעתו כנשיא, על ידי איש ימין שהתנגד לפוליטיקה שלו (שהמשיכה את זו של פילסודסקי – הוא הגדיר עצמו כאתאיסט ומתנגדיו הפיצו שמועות על היותו בונה חופשי או ממוצא יהודי). עוד לפני הרצחו כשל נארוטוביץ׳ בהקמת ממשלה בעלת רוב בפרלמנט והדמוקרטיה הפולנית הצעירה עמדה שברירית ומתנדנדת.

על רקע זה ספרו של קורצ׳אק הוא ניסיון ליצור בסיס חינוכי ותרבותי למנגנוני שלטון, למהותה של דמוקרטיה הסדרית ולעבודת פרלמנט: הספר מספר על יורש המלך מתיא בן העשר, שאביו המלך מת ממחלה והוא מתמנה למלך. על שלטונו של מתיא יש לחצים מכל הצדדים – המדינות השכנות מקוות לפלוש ולהביס את מדינתו בקרב, השרים מקווים לנצל את חולשת המלך ולקדם את ענייניהם הפרטיים ומתיא מוצא עצמו ללא יועצים, תחת איום מלחמה וחסר אונים אל מול הרצונות והצרכים המנוגדים שעליו למלא.

Krol Macius Pierwszy 1923

דיוקנו של מתיא, מתוך המקור הפולני משנת 1923, מתוך אתר הספריה הלאומית הפולנית – https://polona.pl/item/krol-macius-pierwszy-powiesc,MzM5MTc4Mw/4/#info:metadata

בספרו קורצ׳ק מתאר כיצד מתגלגלת תפיסת השלטון של מתיא: זה מנסה מן הרגע הראשון להשתמש בכוחו כדי להיטיב עם העם: כשהוא שומע על ילדה שהייתה רוצה בובה ענקית – הוא מצווה על בניית בובה כזו – אך מהר אחרי כן מבין כי אין באפשרותו למלא את רצונות כולם כל הזמן – שכן אלה סותרים ומתנגשים וכוחו ומשאביו מוגבלים. יכולתו של הפרלמנט לפעול ומוגבלותו בייעוץ מודגמות גם הן באפיזודות ישיבות פרלמנט הילדים, ובדיוני קבינט השרים.

ביום ראשון ה 11 לנובמבר נפתחה התערוכה לציבור הרחב. לצד ביקור חינמי בתערוכה (שתוצג עד ה 1 ליולי 2019 – https://www.polin.pl/en/in-king-matts-poland) נערכו סדנאות והפעלות לילדים – משולחנות יצירה ועד יצירת תחפושות. אני ביקרתי עם ילד בן כשנתיים – שבעיקר נהנה מהחוויה הוויזואלית ומן ההפעלות – סוסי הנדנדה, הזחילה בין חוטי התיל (מהגומי האדום) והכנת הכובעים השונים למתיא. אבל לאורך התערוכה שומעים מבוגרים מסבירים לדור הצעיר יותר על הקושי בהשגת פשרות להרכבת ממשלה, על הצורך ללמוד מאופן הניהול במדינות שכנות (מתיא נוסע לאפריקה כדי ללמוד!), על המהפכנות שבמחשבה שיש מגילת זכויות שמגיעה לילדים (נושא בו עסק קורצ׳אק שנים לפני שזה היה מקובל – רק ב 1989 נחתמה הצהרת זכויות הילד של האו״ם) ועל איך מדינה עוברת ממצב שלטוני אחד לאחר: כלומר- איך מושגת עצמאות. הספר נגמר בפלישה של הצבאות השכנים למדינתו של מתיא – שמוגלה לאי בודד (כפי ששלושת שכנותיה של פולין חילקו אותה ב 1795; כמובן שבספר מתיא אינו מולך על פולין אלא על מדינה-כלשהי ללא סימנים מזהים).

רק נקודה לסיום – מעניין לראות שמקובל בפולין היה אז ללמוד על דמוקרטיה מדמות מלך. גם החוקה הפולנית הראשונה – זו של ה 3 במאי 1791, נחתמה על ידי המלך דאז – סטניסלב אוגוסט, אירוע זה חקוק בתודעה בעיקר בציורו של גדול ציירי ההיסטוריה הפולנית יאן מטייקו – בו אמנם המלך סטניסלב אוגוסט מופיע בצורה חצי נלעגת בצד שמאל של הציור עולה לתוך הקתדרלה של ורשה – אבל באירוע האמיתי הוא כלל לא נכח ככל הנראה (הגיע לכנסיה לפני התהלוכה שנשאה את החוקה)

1280px-konstytucja_3_maja

חוקת ה 3 במאי – ציורו של יאן מטייקו – המלך סטניסלב אוגוסט משמאל לבוש גלימה בגבו לחוקה

להרחבה

סרט משנת 1957 – https://www.cda.pl/video/60825220, טקסט מלא של מתך מתיא הראשון, בפולנית – https://wolnelektury.pl/katalog/lektura/krol-macius-pierwszy.html,

בינתיים – הו הרבה דברים קרו בינתיים, וקשה לפרט או למנות הכל.

לאחרונה יצא ספר מוצלח של בני מר על רחוב סמוצ׳ה בוורשה – שהוא מכנה ״היידיש של הרחובות״ – כזה שאינו היפה ביותר, אינו החשוב ביותר – ובכל זאת מכיל בתוכו חיים שלמים. כתוב נהדר מומלץ (ואני מוזכר בתודות 🙂

בראשית דצמבר הקרוב אני עתיד לתת הרצאה בכנס במוזיאון ורשה שנושאו ״זרים בוורשה 1945-2018״, הנושא יהיה על ישראלים בוורשה – החל מהישראלים החוזרים לפולין מיד אחרי המלחמה (כמו מרדכי צאנין, ישראל ברזילי השגריר הראשון ועוד), דרך דור חוזרי שנות ה 90 כחנא שמרוק ורומן פריסטר ועד לישראלים הגרים בעיר כעת או מבקרים בה. אם למי מקוראיו של הבלוג יש ציטוטים או מידע על איך התייחסו האנשים הללו לעובדת היותה מקום קרוב אינטימית אך מקום שהם דחו מעליהם מסיבות רבות  – אשמח לשמוע.

פוסט זה פורסם בקטגוריה Culture, polish history, polish jewish history, Warsaw, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s