ביקורת ספר – סמוֹצֶ'ה – בני מר

*דיסקליימר לקוראים ותיקים – נכתב במקור כביקורת למוסף ספרותי – ושונה מאופי הכתיבה הרגיל בבלוג

"ביוגרפיה של רחוב יהודי בוורשה" – היא כותרת המשנה של הספר. עוד לפני שיפתח הקורא את עמודיו וכבר עומדת המסגרת: ביוגרפיה, ולא של אדם כי אם של מקום. המקום – ורשה היהודית, ובמקרה זה ציון המקום תוחם מיד גם את הזמן – לפני המלחמה. העטיפה (איור ועיצוב: מיכאל אריאלי) מציירת בצבעים חיים דמויות הולכות לכאן ולשם – אלה נראות בצבע ובחיוּת כשייכות לעולם שלנו (זה שבו לא מתקיימת ורשה היהודית), אך פזורות על הדף בכעין תבנית חוזרת. וזו אינה תבנית של רחוב – כביש לכלי רכב, מדרכה להולכי רגל – אלא של אנשים ללא מרחב מתוחם, ללא הקווים הישרים האופייניים לרחוב. בכך משרתת העטיפה יפה את הסתירה שבכותרת הספר – מדובר בשוטטות, בחיים שבחוץ. אך זוהי שוטטות שאינה נכנעת לקווים הישרים שמכתיב בדרך כלל רחוב.

4502910393b

מונוגרפיות על מקום גיאוגרפי הן סוגה ותיקה, שקיבלה תאוצה באמצע המאה הקודמת: חיבוריהם של היסטוריוני אסכולת ה'אנאל' (Annales) ובעיקר אלה של פרנאן ברודל על הים התיכון ועמנואל לה-רואה לאדורי על הכפר מונטאיו (Monatillou) סימנו עידן חדש ביחס ללימוד ומחקר היסטורי של מקום גיאוגרפי – והציבו את אסכולות מדעי הטבע באבני יסוד להבנת מקום והתנהלות אנושית בתוכו. בכתיבתם משמשים הרקע הגיאולוגי, הגיאוגרפי, הכלכלי והאקלימי ויחסי הגומלים ביניהם ככלי ניתוח משמעותיים בהסבר פעילות אנושית. מנגד – פרויקט הפסאז'ים של וולטר בנימין מהווה ציון דרך גם הוא לאופן תפיסה וכתיבה על מרחב חי, ומקדש את האקראי, המושהה והסובייקטיבי בתיאור מקום.

על ורשה היהודית נכתבו חיבורים משני הסוגים: חלוצי ההיסטוריוגרפיה היהודית של העת החדשה עסקו פעמים רבות בהיסטוריה כלכלית וגיאוגרפית (למן מאיר בלבאן דרך עבודות של עמנואל רינגלבלום ורפאל מאהלר בשנות השלושים-חמישים ועד לכמעט כל מחקר היסטורי המתפרסם היום) ועד לתיאורים חיים של המקום בידי תושבי המקום, המבקרים בו, או הכותבים על זכרונותיהם ממנו בדיעבד (מי"ל פרץ, י.י. טרונק, עד בשביס זינגר ואורי אורלב). ניסיונו של הספר להציע שיטוט חי במקום שאינו מתקיים מזה כמה עשרות שנים, ובו לא חי או ביקר מעולם הוא יומרה ראויה, ומכשול לא פשוט.

נדמה שאין כחוקר של ספרות ותרבות יידיש כדי להציע את השיטוט הזה ברחובותיו של הרחוב הוורשאי הזה. וההסבר מדוע מגיע מיד בפתחו של הספר: זה רחוב שזר לא יבין ולא יכיר. מר מציג את הרחוב כפי שנראה בעיני מסיירים ומטיילים מבחוץ, וכפי שהוא נתפס בעיתונות דוברת הפולנית: סמוצ'ה היה שם נרדף לעליבות, לעוני, לפשע וליהודים. אך סמוצ'ה הוא הרבה מעבר לכך: בסבלנות, בחמלה ובאהבה שהספר מלא בהן – מציע מר לקורא להשתקע במועט ולמצות אותו: "סמוצ'ה (כמו היידיש אותה הוא מתרגם וחוקר – מ.ש.) לא היה הרחוב החשוב ביותר, ובוודאי לא היפה ביותר, בוורשה. ואף על פיכן הוא היה מיקרוקוסמוס של חיים שלמים, ושל חיי היהודים בפרט." במובן זה, טוען מר – "רחוב סמוצ'ה הוא היידיש של השפות".

הספר מציע שיטוט במעלה הרחוב – חמישה מפרקי הספר מוקדשים לבניין אחד ספציפי או לחלקי רחוב מסויימים. קטעי עיתון המזכירים את המקומות ברחוב משמשים סימני הדרך למטייל: סיפורה של השביתה בבית החרושת לתנורי נפט בסמוצ'ה 6 משמש הרקע לתיאור איגודי העובדים והפעילות הפוליטית של מפלגות הפועלים היהודיות, פרסומות בעיתונות של התיאטרון ששכן ברחוב משמשות חלון לתוך עולם המחזאות, המשחק והספרות ביידיש, ובית הכנסת המציע את השחרית לשבת המאוחרת ביותר בוורשה מאפשר הצצה לריבוי הזרמים והנטיות הדתיות של יושבי הרחוב והעולם היהודי שמקיף אותו. התיאור העיתונאי הוא פרגמנטרי מטבעו – וכאשר זה מקור המידע הנפוץ ביותר בספר – נדיר שהקורא פוגש את אותה דמות יותר מפעם אחת לאורך השיטוט; ברבים מהסיפורים המוזכרים רב הנסתר על הגלוי (לדוגמה – סיפורי המתאבדים מהרחוב), ואף על פי כן – מצליח מר ליצור תמונת פסיפס מהודקת ואמינה – המשרה על הקורא תחושה של צלילה לתוך מקום וזמן אחרים, ואולי חשוב מכך – יחס אינטימי לדמויות והמקומות המתוארים. את הפרגמנטריות הכפויה של העיתון משלים מר במגוון קטעים מספרות היידיש שפורסמה על סמוצ'ה ו-וורשה – ובעיקר בכמה שירים, שזוכים לתרגומו הצלול של המחבר – מטובי מתרגמי היידיש הפועלים היום.

בנוסף לחמשת הפרקים על מקטעי הרחוב מציע הספר כמה פרקים תמטיים: על הילדים והנוער היהודי, על יחסי יהודים-פולנים ועל סופרים. פרקים אלה אינם מנסים ולא יכולים היו להוות מחקר מעמיק, או אף סקירה מספקת לתוך נושאים רחבים אלה, אך הם מקשטים ומעבים את הסיור המוצע. יש בהם מן הרחבת הדעת כך שגם קורא (או מסייר) בקיא ילמדו דבר או שניים חדשים, יש בהם רקע רחב ובהיר למטייל הבלתי מנוסה ברחובותיה היהודיים של ורשה, ויש בהם בעיקר – כפי שמצהיר המחבר – מיקרוקוסמוס שיוצר רצון וצמא לצאת ולהכיר את הקוסמוס הגדול והשלם.

לקורא העברי מדובר בתוספת חשובה ומשמעותית. בהתחשב במרכזיותה של העיר בעולם היהודי של טרום מלחה"ע השנייה, ובהשפעה של יהדות פולין על אופי ותפיסות בתנועה הציונית – ההיצע בעברית על ורשה שלפני המלחמה רחוק מלהיות מספק: ספרות בסיסית ביידיש (הדוגמה המשמעותית ביותר היא חיבורו של יעקב שאצקי- געשיכטע פון יידן אין ווארשע) לא תורגמה, העושר בפולנית (שבשנים האחרונות גדול משמעותית מזה בעברית) גם הוא לא נגיש לקורא העברי, וכנראה המכשול הקשה ביותר – ההתרכזות בתקופת המלחמה ממסכת את כל מה שקרה לפני כן.

ואם בעיות אלה עומדות בפני החוקר או הקורא המתעניין – הרי הבעייה קשה שבעתיים למי שנדמה לי שהוא הקהל העיקרי של הספר – יוצאי יהדות פולין, יוצאי ורשה, סמוצ'ה וסביבותיה, או יוצאי פרבריה של אותה יידישלאנד – שסמוצ'ה מייצג יפה את אזורי הפריפריה שלה. בעיסוקו של כותב ביקורת זו כחוקר שורשי משפחות בפולין לפני המלחמה (גילוי נאות – התכתבתי עם בני מר בקצרה לפני פרסום הספר ושמי מופיע ברשימת התודות) אוכל להעיד עד כמה קשה אך חשוב ללמוד להכיר את בני התקופה לא מתוך ידיעת הקץ – וההסבר של  החורבן של ימי המלחמה; אלא כפי שחיו הם – במקומם, בלשונם, בהכרתם הם. כך עומדים היום אנשים המנסים להכיר ולהבין את ההיסטוריה המשפחתית מול שוקת שבורה – את השפות אינם יודעים, את העולם ממנו באו אינם מכירים, אין את מי לשאול פעמים רבות – וגם אם יש, או גם אם הועלו זיכרונות על הכתב – גם אלה ששרדו את המלחמה התקשו לאחר שנים לייצג נאמנה את המקום והאנשים שמנסה הספר לתאר. הם נעלמו. ואת השוקת השבורה הזו מנסה למלא הספר ומחברו יוצא למסע ומצהיר – "אנשים נעלמים צריך לחפש".

nowolipki_51a

סמוצ'ה פינת נובוליפקי, מקור – http://www.warszawa1939.pl/obiekt/nowolipki-51a

בעיניי כותב שורות אלה חסר מעט בספר רקע גיאוגרפי והבנת מקומו של הרחוב לא רק בהיררכיה הכלכלית של וורשה, אלא גם ברשת הגיאוגרפית שלה (ממורשתה של אסכולת האנאל שהוזכרה): מיקומם של אזורי המסחר, הכרת רשת פסי המתכת של העגלות שהוחלפו בקווי טראם, ייבוש האגמים שבחלקו הצפוני של הרחוב או הכרת הכלא האימתני ברחוב פאוויה הסמוך יכלו כולם לשפר את ההבנה של הרחוב ומיקומו. בעיניי לא מודגשת מספיק הארעיות שבחיי האזור בשנים המדוברות – קליטת ההגירה אל ורשה והשינויים הכלכליים המהירים הביאו לתחלופת אוכלוסיה מאוד מהירה ומעברי דירות תכופים (כפי שמזכיר בינם הלר בפרק על הסופרים): מה שהופך את הכרת הרחוב וכתיבת הביוגרפיה שלו לקשה עוד יותר – גרגרי החול שניבטים אלינו דרך קטעי העיתונות חומקים בין הידיים וכבר עברו לגור בכתובת אחרת. אך אין בלאקונות אלה לגזול לא מעושר המידע שבספר, ובודאי שלא מן הזרימה הראויה להערכה של הסיור הזה המלהטט במקורות, שפות, סיפורים ואנשים.

***

אחד מן הטעמים החזקים שנשארים בתום הקריאה הוא טעם מילותיו של המשורר בינם הלר, ששירו על אחותו חיה הביא את המחבר להתעמק ברחוב ובקורותיו. שיר שכתב הלר מביא ומתרגם מר בע' 224 – סמוצ'ה, ביתי (סמאָטשע, מיַיַַן היים):

"הו סמוצ'ה של ביתי בשנות ילדות –

אתה עולה בעין, מתרוצץ

ומדלג מנגד, בעדות

נמחית, בגרם מדרגות העץ.

 

אויר ואור אין טעם לחפש

בתוך חצר סגורה, אז מה? אז בא

בליל קיצי השמש ומטפס

למעלה-מעלה, אל הארובה.

 

בכל חלון פתוח יש צללים,

שמשה תלויה בו בפרפור.

וילדים על מדרגות גדלים

שקועים בתוך פלאי סיפור."

 

את הספר כולו ניתן לקרוא בניסיון לחזור אל העבר, אל מקורות – אל שנות ילדות. ואם בחצר סגורה אין טעם לחפש אוויר ואור – יצא הקורא לסיור מודרך אל הרחוב. ורשה של היום על רחובותיה הרחבים (ובודאי רחבים משהיו), וישראל של היום בה מעטים הצללים המפרפרים באור השמש של הלבנט – חוזרות במידה מסויימת שתיהן לימי נעוריהן בסמוצ'ה – מובלות ביד נאמנה של מדריך ידען ומיומן.

הספר בהוצאת "מאגנס" – לקנייה מן ההוצאה ראו לינק זה

פוסט זה פורסם בקטגוריה Culture, History, Maps, polish jewish history, Polish Jewish Life, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על ביקורת ספר – סמוֹצֶ'ה – בני מר

  1. הביקורת כתובה מצוין (איך לא?), עושה חשק לקרוא!

  2. קוראת מתמידה הגיב:

    תודה! מרתק. אני מחכה לרשימותיך בעניין רב, וחששתי שבשנה האחרונה יבש העט וחדלו הפוסטים. אנא המשך בכתיבתך שמעמיקה את הבנתי, מחכימה אותי ומרחיבה את אופקי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s