סיפור שמתחיל בלוח זיכרון

יום שגרתי אחד קמתי משולחן העבודה וסגרתי את דלת המחלקה הגניאולוגית במכון היהודי ההיסטורי. במבואה עמדו כמה מבקרים ונראה שביקשו לעלות לתערוכה למעלה שמציגה חומרים מקוריים מארכיון עונג שבת (רינגלבלום) – העובדים בקבלה שדוברים אנגלית כבר עזבו, ואיש הבטחון ביקש ממני לדבר עם האורחים ולהסביר להם ששעות הביקור בתערוכה קרובות לסיום. ניגשתי ודיברתי, ומהר עברנו מאנגלית לעברית, ובשיחה קצרה אמר לי אחד האורחים שבעצם רצה לפנות אל המחלקה שלנו, אבל יעשה זאת מאוחר יותר –  במייל.

את המייל קיבלתי יום אחרי כן – האורח היה אריה סלומון – מדריך מסעות לפולין ועובד באוניברסיטה העברית בירושלים- ומפרט קטן באוניברסיטה מתחיל הסיפור.

בבית הכנסת ע"ש הכט, בבניין מדעי הרוח בקמפוס האוניברסיטה בהר הצופים מצויים לוחות זכרון שקבעו תורמים. את הבניין אני מכיר טוב, ואת בית הכנסת שבפינת גוש 3 עברתי אין ספור פעמים. על לוחות הזכרון מעולם לא הבטתי בעיון – ואילו הוא דווקא כן. ושם בין לוחות הזכרון יש כמה לוחות כתובים צרפתית המתייחסים לוורשה –

לוח זכרון – בית הכנסת הכט בפקולטה למדעי הרוח באונ' העברית

אפרים מנשה צלניקר, ASSASINE A VARSOVIE EN 1910
חיה גיטלה בת פסח אריה צלניקר-הוברבנד, DECEDEE AU GHETTO DE VARSOVIE EN 5703 (1943)
בלימה בת אפרים מנשה גומז-צלניקר NEE A VARSOVIE EN 1906, DECEDEE A LAUSANE EN 2003
ברוכה טארטה בת אפרים מנשה DECEDEE EN 1991 A NANCY (FRANCE)
יטקה שטיירנברג צלניקר DECEDEE 1944 EN POLOGNE
הניה ברודטי (הוברבנד) DECEDEE A VARSOVIE EN 1943

לכאורה נראה שיש כאן כמה חוטים מקשרים – השם צלניקר חוזר ומופיע כמו גם הוברבנד

אפרים מנשה הוא אביהן של כמה מהנשים המוזכרות – ומוזכר שהוא נרצח בוורשה – שנת המוות מצויינת כ 1910, ועל קורבנות השואה לא מופיע המילה 'רצח' אלא 'פטירה' בצרפתית.

שתיים מבנות המשפחה – ברוכה ובלימה, שתיהן מצויינות כבנותיו של אפשרים מנשה, שרדו את המלחמה.

על יטקה (או איטקה) לא מצויין שם האב, וכך גם לגבי הניה.

על פניו נדמה שמדובר בציון משפחה – שני הורים (אפרים מנשה וחיה גיטלה) ובנותיהן בלימה וברוכה. ואולי הניה קשורה באופן אחר (הוברבנד – אולי צד נוסף של משפחה של חיה גיטלה)

ומיד עולה שמו של הרב שמעון הוברבנד, חבר קבוצת עונג שבת (ארכיון רינגלבלום), אבל ההיכרות אומרת שזה הגיע לוורשה רק בזמן המלחמה מאיזור קיילמה בו היה לפני המלחמה (יליד חנצי'ני, כיהן ברבנות בפיוטרקוב

בקיצור – יש כמה חוטים.

התחלתי לחפש. ראשית לגבי הנספים בשואה חיפשתי בדפי עד ביד ושם – מצאתי כמה נקודות מקשרות וכך כתבתי במייל לאריה:

כמה דפי עד מיד ושם מבהירים קצת יותר את הרכב המשפחה:
על חיה גיטל צלניקר הוברבנד כותב אחיה – שלמה שביסגולד
https://yvng.yadvashem.org/nameDetails.html?language=he&itemId=399952&ind=36
אותו שלמה כותב גם על שתי אחייניות שלו (בדף כתוב דוד – כי הוא דוד שלהן)
אידה איטקה שטרנברג לבית לצניקר – שהייתה רופאת שיניים ילידת 1906
שמות הוריה חיה גיטל ואפרים מנשה
https://yvng.yadvashem.org/nameDetails.html?language=he&itemId=925985&ind=53
והנדלה ברודאטי לבית הוברבנד
שמות הוריה חיה גיטלה וישראל
https://yvng.yadvashem.org/nameDetails.html?language=he&itemId=800993&ind=1

---

אז מה יש לנו כאן?

ראשית כל לחיה גיטל יש שם נעורים – שביסגולד, ויש אח ששרד את המלחמה:

נראה שחיה גיטל התחתנה עם אפרים מנשה צלניקר ונולדו להם לפחות שתי בנות – איטקה מדף העד, ובלימה מלוח הזכרון. ב 1910 (לפי לוח הזכרון) נרצח אפשרים מנשה, ואז התחתנה חיה גיטלה עם אדם בשם ישראל הוברבנד – ממנו נולדה הנדלה (שמאוחר יותר תיקרא ברודטי)

ומה עוד חסר? הירצחו של אפרים מנשה ב 1910

חיפוש בבית העלמין בוורשה העלה את תמונת המצבה שלו

מצבתו של אפרים מנשה צלניקר בבית הקברות אוקופובה בוורשה

ושם אכן מצויין שדמו נשפך ושהיה צעיר – בן 29 שנים.

על הקבר מופיע תאריך פטירה – נפטר ביום עשירי לחודש טבת (יום תענית) שנת תרע"א – כלומר 1911 (ולא 10 כפי המופיע בלוח הזכרון)

ובמייל כתבתי לאריה כך:

חיפשתי בעיתונות היסטוריה מהימים שאחרי פטירתו (בעיקר העיתונים היינט ודער מאמענט) ומצאתי ידיעה על רצח של שלושה אנשים – ביניהם אפרים מנשה צעלניקער, בן 28, שהשאיר אחריו אישה ושלושה ילדים קטנים – ראה בלינק הבא
ממה שהבנתי מהידיעה (היידיש שלי אינה מושלמת)
הרצח התבצע אצל החלפן שמואל יונגפערמילך ברחוב פשחודניה 8. החלפן עצמו נרצח, ונרצחו גם אנשים נוספים שהיו במקום – ביניהם אפרים מנשה צלניקר – שכתוב שהוא נכדו של יונגפערמילך
על מצבתו של אפרים מנשה צלניקר כתוב שהוא בנו של בנימין אליהו, בוורשה ישנו גם קבר של בנימין אליהו צלניקר – בנו של ישעיהו נתנאל, שנפטר ב 1909 (כלומר כשנתיים לפני בנו – אפרים מנשה) –

מה אפשר למצוא על הילדות המצוינות בלוחות הזכרון – איטה הייתה רופאת שיניים – מרישומי כתובות ועוסקים הכתובת שלה הייתה רח׳ ציפלה 15  -Ciepła 15/17
אני מניח שאפשר יהיה לאתר רישום לימודים שלה בבית ספר לרפואה – רק שצריך לדעת היכן למדה.
http://genealogyindexer.org/frame/d670/42
הנדלה ברודאטי רשומה(בדף העד)  כילידת פסח 1915,
וגרה ברח׳ פרנצ׳ישקנסקה 20 לפני המלחמה, ובזמן המלחמה ברחוב ז׳לאזנה
בדף העדות נמסר שהיא הייתה ״בצד הפולני״ כלומר יצאה מגבולות הגטו וחיה במה שקראו בזמנו ״הצד הארי״ של העיר מחוץ לגבולות הגטו – ייתכן בתעודות מזויפות

לא הצלחתי למצוא רישום של שם כזה בכתובות המצוינות – וקשה לדעת איך לחפש ללא השם של בעלה
…
כדאי אולי לנסות להתחקות אחרי משפחתו של מי שכתב את דפי העד
שלמה שביסגולד – Szwizgold \ Szawisgold – יליד 1903
הוא כתב שני ספרים על קורותיו בגטו בוורשה
https://simania.co.il/authorDetails.php?itemId=102135
ורשום ברישום הניצולים אחרי המלחמה – כתובתו לפני המלחמה פרנצ׳ישקנסקה 20 (כלומר כמו של רבות מבנות המשפחה – שייתכן וחיו כולם ביחד – משפחת שביסגולד רשומה כבעלים של כל הבניין)
לצערי הספרים לא מצויים אצלנו בספריה בוורשה – אחד מהם אמור להיות בעל כ 550 עמודים ומקיף את קורות המשפחה.
שלמה שביסגולד נפטר בישראל ב 1984 (השם נרשם לפעמים שבוסגולד)

שלמה (וחיה גיטלה) הם ילדיהם של פסח אריה (או פסח לייב) ושרה אלקה לבית ווילדאור.
שרה אלקה נפטרה בגטו בוורשה ויש לה רישום פטירה מסודר ששמור בארכיון המכון שלנו
כאן בלינק המצורף – https://cbj.jhi.pl/documents/532445/0/

יש לה גם קבר מסודר בבית העלמין בוורשה
http://cemetery.jewish.org.pl/id_26273/info/back_1:0/__Szwizgold.html
וכך גם לפסח אריה – שנפטר ב1916
http://cemetery.jewish.org.pl/id_40964/info/back_1:0/__Schwisgold.html

האם יש לשלמה שביסגולד שארי בשר איתם אפשר לדבר? אני לא מצאתי כאלה בחיפוש קצר,
ישנו ציור בארכיון לוחמי הגטאות שמתאר גירוש לטרבלינקה של שלושת ילדיו של שלמה – ראה בקישור הזה
http://www.infocenters.co.il/gfh/notebook_ext.asp?book=127553&lang=heb&site=gfh
אני מציע בכל מקרה לנסות לקרוא את הספר שכתב
בנחלת יצחק קבור אח של שלמה וחיה גיטלה – ראה בלינק הבא
http://www.neshama.net/memorials/162596/
ולישראל עלה גם אח אברהם עם אשתו ברטה
לדעתי כולם ללא ילדים

---

וישנה גם תמונה שתרמו שלמה שביסגולד ואשתו לבית לוחמי הגטאות המתארת את גירושם של שלושת ילדיהם לטרבלינקה – כותרת התמונה למטה – "דרכם האחרונה של ילדיהם של שלמה ולאה שביסגולד – ארק יליד 4 ספט 1931, הדסה ילידת 31 אוג 33, אסתרה ילידת 28 אפר 37"" –
והיא מתארת את"שאירע בגטו בוורשה ב8 לספט 1942 בזמן הגירוש בראשון של יהודים מהאומשלאג(פלאץ) לטרבלינקה" – הבניין המצוייר הוא בית חינוך לילדים א-ה-ג, רחוב מילה 53

מארכיון בית לוחמי הגטאות – מקור –

בשלב זה ניסיתי למצוא עותקים של הספרים שכתב שביסגולד על קורותיו ועל המשפחה

הציור שתלוי בלוחמי הגטאות ושמימנו הוא ואשתו שובר לב,

ומפנייה לבית לוחמי הגטאות למדתי גם שמשפחת שביסגולד הקימה קרן על שם המשפחה למחקר ועבודה חינוכית על השואה (בין מקבלי פרס הקרן בשנות השמונים היה אנטק צוקרמן), למדתי שהציור הועבר ממקומו במבואה של בית לוחמי הגטאות וזה נעשה מתוך הסכמה עם המשפחה, וכי המנכ"לית הקודמת של המקום – הד"ר ענת ליבנה – הזכירה בעבודת הדוקטורט שלה את ספרו של שביסגולד.

קראתי את העבודה ופניתי לענת ליבנה – אך גם בעבודה וגם במידע שהיה לה לא היה אפשר ליצור קשר עם בן משפחה עם פרטים נוספים.

על משפחת שביסגולד למדתי כי היו משפחה הקשורה למעגלי אגודת ישראל, למדתי כי היו הבעלים של הבניין ברחוב פרנצ'ישקנסקה28 (קרוב למקום מגוריי בוורשה, ולהיכן שגרה משפחתי במחצית המאה ה 19), וכי היו משפחה אמידה. לא הצלחתי למצוא קצות חוט משמעותיים על המשפחה – והספר היה רחוק ממני.

—

פניתי לצד של הוברבנד, ואחרי כמה חיפושים שלחתי לאריה את המייל הבא:

נדמה לי שמצאתי את הקשר בין שמעון הוברבנד לבין ישראל – בעלה השני של חיה גיטלה לבית שביסגולד
ישראל הוא סבו של שמעון.

שמעון נולד בחנצי׳ני בשנת 1909
בשנת 1901 רשומים נישואיו של הוריו בעיירה – שמשון יוסק ומלכה פרלה לבית שטרנפלד (סריקה של רישום הנישואין ברוסית מצורף) שמשון יוסק הוא בן 18 באותו זמן (כלומר יליד 1883) ושמות הוריו – ישראל ויוכבד לבית שיינגרוס
רישום ילדים של ישראל ויוכבד לבית שיינגרוס ניתן למצוא עוד בסביבות ורשה-
בנם יחיאל הילל מתחתן בביאלה פודלסקה ב 1901 והוא בן 20 (יליד 1881)
ב 1907 בוורשה מתחתן בן נוסף בשם שלמה, הוא בן 18 – כלומר יליד 1889
בשנת 1913 נפטרה אשתו של ישראל הוברבנד זה – סבו של שמעון) – והיא קבורה בבית העלמין בוורשה
http://cemetery.jewish.org.pl/id_121286/info/back_1:0/__Huberband.html

בקיצור – יש את ישראל הסבא של שמעון הוברבנד, ויש את ישראל בעלה השני של חיה-גיטלה לבית שביסגולד – רק צריך להבין אם זה אותו אדם.

על ישראל הוברבנד – בעלה השני של חיה גיטלה אנחנו יודעים שהוא נפטר ב 1928 בגיל 70 – כלומר יליד 1858
מה שמתאים ללידות של ילדים בשנים שצוינו (שנות הלידה של יחיאל הלל, שלמה ושמשון יוסק מתאימים לגיל פוריות של מי שנולד ב 1858)
אנחנו יודעים שהוא התחתן עם חיה גיטלה אחרי שנפטר בעלה (בינואר 1911)
וגם זה מתאים למי שאשתו הראשונה נפטרה ב 1913
מאחר וגם אין הרבה הוברבנדים בסביבה – וכל הנתונים מתאימים-
נראה לי שאפשר לומר בצורה סבירה שכנראה שישראל בעלה השני של חיה גיטלה לבית שביסגולד – הוא אותו ישראל סבו של הרב שמעון הוברבנד.

***

פה לעת עתה עומד הסיפור,

יש עוד הרבה שאלות פתוחות – מתי נתרמו לוחות הזכרון ועל ידי מי (משפחה מצרפת? משפחה מצרפת שעלתה לארץ?) לאריה שלחתי כמה פרטי קשר שמצאתי לאנשים שכנראה קשורים למשפחה, והוא גם חיפש במאגר המידע של התרומים לאוניברסיטה ולבית הכנסת שלה. מטעמי פרטיות נשמיט כמובן את חלקו הזה של הסיפור.

את הספרים של שביסגולד לא יצא לי לקרוא. הם אינם סרוקים, אין עותקים שלהם בפולין, ובביקור קצר בישראל לא הגעתי בכלל לירושלים (שלא לדבר על יום ישיבה בספריה הלאומית כדי לקרוא את הספרים)

אולי הסיפור ימשיך בעתיד, ואולי יימצאו בין הקוראים מי שידעו להמשיך ולמשוך בחוטים הנכונים.

אבל גם זה – מכמה שמות ופרטים על קיר האוניברסיטה לקורות משפחת שביסגולד- צלניקר בוורשה, לפחות משהו הצלחנו ללמוד.

בינתיים

מתכנן ביקור מולדת בארץ-הקודש, גם לפני ראש השנה, וגם לקראת סוף נובמבר. הרצאה משותפת עם בני מר (שעל סמוצ׳ה שלו כבר כתבתי בבלוג) על איך ׳בונים׳ תמונה של יהדות ורשה בתכנון (מוזמנים לעקוב דרך הפייסבוק על פרטים נוספים כמו תאריך מדויק, מקום ושעה)
אשמח לשמוע על רעיונות נוספים לשיתופי פעולה, קבוצות ומקומות שמעניין יהיה להגיע לשם- להקשיב ולדבר.