הגנ'טלמן הפולני – ספרון ההדרכה על שם רומן פריסטר

את רומן פריסטר לא הכרתי. פגשתי אותו פעם אחת, לפני כשנה, והוא נראה צעיר מכפי גילו ושלו ביותר. נשען על מעקה מדרגות בבית מלון, הביט במבט משועשע על הסביבה.

השבוע נפטר, בגיל 87, ונקבר בבית העלמין היהודי בוורשה. הלוויה הייתה בשעה 12 בצהרים, ונכחו בה להערכתי כשישים איש. רובם מבוגרים. אחד מבניו ספד לו בעברית, ותורגם סימולטנית לפולנית. הוא אמר שהוא גאה להיות הבן שלו, וגם מי שלא מכיר את האיש יכול היה לחשוב על מספר נישואיו, נשיו, ילדיו – ועל הכוח באמירת משפט כזה עם קשיים שבודאי נלווים אליו.

ארונו של רומן פריסטר בכניסה לבית הקברות ברחוב אוקופובה. נושאים את הארון – חברי הקהילה היהודית. צילום: קשישטוף ביילבסקי, פורטל השטעטל הוירטואלי

מי שהכירו אותו יותר ממני סיפרו בעיקר על ג'נטלמן פולני, שתמיד ידע להחמיא, להצטנע, להקסים ולחייך. יפה במיוחד כתב דב אלפון , כשהסיפור הנוגע ללב ביותר הוא ברכתו לאלפון כשמונה לעורך מוסף הארץ, כי הוא כבר מנחש שהצלחתו הצפויה תערער את מעמדו שלו כעורך מיתולוגי של המוסף.

הנימוסים הפולניים, או הצביעות הפולנית – שני צדדים של אותו מטבע – הם מבסיסי התפיסה שלנו את האופי הפולני. אנשים ממוצא פולני המבקרים פה אומרים לפעמים שהם מזהים בעצמם, הצברים הלבנטינים, את שורשי ההתנהגות המקובלת והמצופה מפולנים. מרגישים קרובים לחוקי נימוס שאינם רגילים בהם או מוכרים בהם.

לטובת כל אלה – זהו המילון החלקי והזמני המרכז את מכלול המחוות, האביזרים, הסימנים וההתנהגויות הנדרשות מצבר פרחחי המנסה להסתוות כאדם מנומס ובן תרבות בפולין.

1. ברכת שלום מצופה בכל היתקלות אינטימית – בחליפה אקראית במדרגות, בנסיעת מעלית משותפת, כאשר כלביהם של שני אנשים משחקים זה עם זה בפארק. בהיפרדות חדה – כמו יציאה מהמעלית – נדרשת ברכת פרידה – do widzenia.
   אי ציות לחוק זה יביא למבט כעוס.
2. דיבור בגוף שלישי תוך שימוש בתואר אדון/גברת – pan\pani הוא מחייב. בכל סיטואציה, כולל טכנאי חשמל המבקר בדירה. החריגים היחידים הם בהיכרות דרך חברים של אנשים בגילאי 30 ומטה, או שיחה עם ילדים.
3. כדי לעבור משיחה בגוף שלישי לשיחה בגוף שני יש לקבל אישור. האישור יכול להינתן על ידי הצד המכובד יותר בשיחה – אישה (אם בין גבר לאישה שיחתנו), האדם המבוגר יותר, או זה שנדמה כבעל הון תרבותי גדול יותר. איך יודעים מי זה? מי שפולני אמיתי כבר יודע.
   

   מבט מהורהר ושעון מהודר – רומן פריסטר בתצלום של יעקב אגור, מתןך אתר 'הארץ'

4. לפתוח דלת לנשים היא התנהגות חברתית מקובלת. חלק מן הנשים מצפות להתנהלות כזו. למי שגדל בחברה בה זו אינה התנהגות נדרשת (כמוני) – זו פרקטיקה המצריכה חשיבה ואימון מרובים: ישנם כמה סוגים של דלתות (הנפתחות כלפי פנים, חוץ, בהזזה אל הצד) ולעיתים ישנן מגבלות במקום העמידה הזמין לפותח הדלת – כמו קיר. לפתוח דלת צרה וכבדה הנפתחת כלפי חוץ דורשת החזקה תקיפה של רגל לפנים שתשמור את הדלת פתוחה, בעוד הגוף מתוח לאחור כדי לא לחסום את הפתח. דלתות חיצוניות של בניינים הם פעמים רבות מסוג זה.
5. כמו כן – המנהג הזה מצריך תכנון מוקדם של מעשים בזירה הציבורית – מה שמנוגד לחלוטין לאופי הישראלי האגבי של ההתנהלות.
6. הבקשה המנומסת מורכת מפעלים רגילים, ולא מנוסחת משפט כמו – אם אפשר, הייתי רוצה, או הסתייגות מסוגים המקובלים בעברית, אנגלית או צרפתית. רק תגידו poproszę .
   שימוש בנוסחאות המקובלות בשפות אחרות מייצר משפט תנאי ולא מציין בקשה. לפעמים אנשים פשוט לא יעשו את מה שביקשת כל כך בנימוס.
7. איחולים הם מנהג מקובל – והם די זהים כשמדובר בחגיגה פרטית כמו יום הולדת או יום השם, ובפרידה לבבית. אני עדיין לא בטוח מתי ראוי להשתמש בביטוי המציין רק טוב – wszystkiego dobrego, ומתי בזה המציין – רק הכי טוב – wszytkiego najlepszego. לאריק איינשטיין הפתרונים.
8. מתנות קטנות הן מנהג נפוץ לפגישה עם חברים, בעיקר כזה המתרחש אחת לכמה חודשים. אני תמיד ארגיש כמו הדוד הלא מוצלח במפגשים האלה.

במעיל עור, או מרינרקה אפורה. תמונות מתוך הופעות ברדיו הפולני (מימן) או בלויזיה הפולנית TVP

נימוסים והליכות אינן הדרישות היחידות: גם מלתחתו של הג'נטלמן הפולני שונה מזו של הישראלי. לא רק תרבות שונה יש כאן, אלא גם מזג אויר שונה לחלוטין.

1. מקטורן הוא אביזר אופנה נדרש גם לפשוטי העם. רצוי שיהיה אחד דק דמוי חליפה ושני עבה יותר שמשמש כמעין ג'קט. שמו של האביזר קסום וחביב – מרינרקה (Marynarka)
2. בחורף קר בחוץ מאוד ובפנים די חם. לצורך זה כדי להצטייד במעיל חם מאוד, ותחתיו ללבוש חולצות ארוכות דקות – מכופתרות או שאינן מכופתרות. סוודרים עבים אינם נדרשים ברוב המקרים.
   למזג האויר הקר בדיוק נדרשת המרינרקה הדקה – היא נלבשת מעל החולצה התחתונה וכך אינך נראה בסיטואציה אינטימית או ביתית מדי.
3. כובע צמר מחמם אינו כובע מכובד בכניסה לאירועים חברתיים.
   אם כבר במעילים עסקנו – הרי שיש צורך בכמה סוגי מעילים לכמה עונות שנה וסוגי מזג אויר:

• מעיל חם מאוד לטמפרטורות של מינוס 20, או ליום שלם בחוץ במינוס עשר
• מעיל טוב לטמפרטורות של מתחת לאפס. כאלה שסביב כובעם יש עטרת פרווה בצבע חום צהבהב נראים לי מתאימים במיוחד.
• מעיל לעונות מעבר – ארוך כנגד הרוחות, חם מספיק לאפס מעלות, אך כזה המאפשר התניידות והסרה די נוחה
• מעיל גשם דק לסערות הקיץ – עת הטמפרטורה היא חמש עשרה מעלות אבל הגשם והרוח מצריכים מעיל
• מעיל קיץ דק – כזה המתאים לעשר מעלות בערבי קיץ צוננים. או בקיצור – מעיל ישראלי.

עטיפת הספר 'הזהות הגנובה' מאת פריסטר בהוצאת שוויאט קשונשקי בפולין. האופנה, ההופעה – הן חלק מהזהות

ולא רק מעילים מגוונים דרושים לג'נטלמן הפולני, גם מגוון נעליים שהוא אינו מורגל בו. בישראל התנהלתי משך שנים עם שלוש אופציות הנעלה: מגפי בלאנסטון, סניקרס וסנדלי שורש (או טבע-נאות למהדרין). על הג'נטלמן הפולני, או כל תושב פולין המודע למראהו, יש להחזיק מלתחה מגוונת יותר להתמודדות עם תכתיבי האקלים, הדרכים והאופנה:

• סניקרס לימי הקיץ – מכונים כאן בחיבה אדידסי.
• נעליים חצי-גבוהות לערבי הקיץ. לרוב הן שדרוג של סניקרז או נעלי עור דקות.
  נעליים חצאיות בסגנון אוקספורד – לכל אירוע שהוא יותר מהליכה לרחוב או לפארק: מסעדה, הצגה, מוזיאון, פגישה.
• נעליים חצי גבוהות שגם עמידות טיפה לגשם – הן לרוב מסוג של זמש והן יהיו הנעליים העיקריות לימי החורף. הסוליה שלהן צריכה להיות לא חלקה, כזו שלא תחליק בשלג או בקרח – ומספיק עבה כדי שהמלח המפוזר על המדרכות לא יהרוס את החלקים שאינם הסוליה.
• נעליים המתאימות להסתובבות בתוך שלג – לרוב מעור עבה יותר. סוליה עבה ומונעת החלקה, ושכבת חימום פנימי של גורטקס או דמוי פרווה. אלו יכולות להיות נעלי הרים, או מקבילה מעט יותר אופנתית שלהן.
  אבל הנעליים עצמן לא יספיקו – מסתבר שצריך לטפל בהן. אי טיפול כזה יביא לעיכול הסוליה על ידי המלח, חדירת שלג או רטיבות לנעלי העור ולכתמים. ערכת הטיפוח לנעליים צריכה לכלול ספריי אימפרגנט – לאיטום מהמים אחת לשבוע, מוס לניקוי מוצרי עור, ומברשת לניקוי הסוליה משאריות מלח ושלג כשנכנסים הביתה. את הנעליים מורידים מיד בכניסה לבית או לבתים של אחרים. הבוץ, המלח, והרטיבות שהן יכניסו לדירה אם לא יוסרו – הם מפגע לימי החורף שאנשי הלבנט רגילים לו רק בימים מעטים.